תורת האיזון  מותאמת לעבודה מול יחיד או בקבוצה.

השיטה משלבת כלים של דמיון מודרך, מדיטציות, סיפורים עם מוסר השכל, הפעלות ליצירת שיתוף וגיבוש קבוצה, קבלת תובנות להתמודדות עם תכונות אופי שיש לחזק ובניית יכולות להבעה עצמית תוך הפטרות ממועקות ופחדים שמקבעים את התלמיד / מטופל.

במהלך העבודה התלמיד לומד להתחבר לקבוצה, לומד לקבל ולתת אהבה, חווה תמיכה ושייכות שהכרחיים ליכולת שלו לקבל את עצמו, ולהתמודדות עם הקשיים שחווה.

שיטת העבודה מתמקדת בין היתר בלימוד ותרגול של הילד כיצד לקחת אחריות על חייו ועל הדברים הקורים בחייו, לימוד ויישום כיצד לבקש ולעמוד על שמגיע לו, תוך העזרות בזולת.

במהלך הלימוד לומד הילד כיצד לקבל עצמו עם החסרונות והחולשות ומפתח יציבות רבה יותר ואפשרות להיפתח ולהשתלב.

התובנה החשובה היא שאנחנו מנוהלים כל העת על ידי דפוסי חשיבה, התנהגות על פי ניסיון העבר : אם כעסו עלי בעבר – תמיד כועסים עלי, אם העליבו אותי – תמיד מעליבים אותי, אם העבירו עלי ביקורת – תמיד מעבירים עלי ביקורת וכו'.   התנהלות החיים על ידי דפוסי חשיבה יוצרת למעשה "לופ" תמידי, מעגל נצחי

המוח שלנו מנוהל על ידי הדפוסים האלה ולמעשה מנהל אותנו ואת תפיסת והבנת המציאות שלנו: וכך אנו שבויים כל העת במציאות הזו.

 אני לא מעיז להרים יד בכיתה כי אני בטוח שאני לא אצליח וכמובן כולם יצחקו עלי.... אני לא מנסה לעבור הקבצה כי אני יודע שאני אכשל כי הרי נכשלתי בעבר אז למה שמשהו אחר יקרה לי? אני לא מנסה להתחבר לחבורת ילדים חדשה כי ברור לי שאני לא מקובל ....   כתוצאה מכך: הביטחון העצמי שלי נמוך ואני מתוסכל כל הזמן ואז או שאני מגיב באגרסיביות או שאני מופנם ועצוב. 

 

רעיון השיטה הוא לחנך את המוח מחדש, ללמד את המוח ואת הילד  שמה שנראה מבהיל, מפחיד, מאיים, לא ממש קיים במציאות אלא רק במציאות של הילד עצמו  בדמיון  ושזאת רק המציאות הדמיונית שלו שעוצבה על פי ניסיון העבר שלו. חשוב לציין כי גם המציאות האובייקטיבית שלעיתים אינה קלה הינה מציאות הניתנת לשליטה וניתן למזער ע"י עבודה עם הילד על מידת החשיפה וההשפעה שיש למציאות זו על חייו (הכוונה היא לחוויות לא קלות)

תורת האיזון אומרת:בוא ניצור לנו מציאות אחרת שבה אני חזק, עמיד, בעל ביטחון עצמי, מאמין בעצמי, ושגם אם טעיתי זה בסדר אני יכול לתקן, זה בידיים שלי!

השיטה מלמדת את הילד שהוא מספיק חזק לעזור לעצמו וכמובן גם לאחרים ונותנת כלים לשנות את המציאות של "הלוזר" ,המפסידן.

תוצאה:

שינוי המציאות ולימוד לקיחת האחריות יגרמו שחוסר הביטחון יקטן ,רמת התסכול תרד ואז הילד יוכל יותר להתפנות אל עצמו, אל הפוטנציאל שלו, הפוטנציאל שנמצא בכל אחד מאיתנו.

 

כשאנו מלמדים ילדים את השיטה אנו נגשים ממקום פשוט יותר: אנחנו הולכים אל הפחדים, הכעסים, התסכולים ומלמדים את הילד כיצד לזהות אותם בזמן אמת ולטפל בהם מיד. השיטה מציידת את הילד בשלושה דברים חשובים:

היכולת לזהות פחד / תסכול / כעס

היכולת לקבל את התובנה והפנמתה

הכלים/ הדרך לטפל בעצמי בזמן אמת בעזרת הכלים שהעברנו לילד.

 

תובנה נוספת חשובה בשיטה  הינה: התמיכה בזולת.

תוך כדי הפגישות חשוב לנו לגבש קבוצה התומכת אחד בשני ולאחר מכן בסביבה הקרובה/הרחוקה. בניית קבוצה תומכת ומגובשת גורמת ל פיתוח בטחון עצמי ולהרגשת שייכות. התובנה שאני יכול לעזור למישהו אחר משמע אני קיים, אני חשוב, זקוקים לי, רוצים אותי ולכן אני צריך להתנהג בהתאם.אדם / ילד המעוניין להתנהג טוב מתוך תחושת שייכות וביטחון יפתח בעצמו את הרצון לעזור לזולת, ההקשבה, ההתחשבות והאמפטיה.

בהתחלה מקבל הילד  תפקידים שונים  בתוך הקבוצה לאחר שהילד "התאמן" כיצד מקבלים אחריות ומיישמים אותה  במקביל, מטרת המדריך לזהות את הילד כישורים שבהם הוא טוב יותר משאר חברי הקבוצה  (יתרון יחסי)  ואז מקבל הילד תפקידים ספציפיים יותר המותאמים ליכולותיו וליתרונו היחסי. לדוגמא:  תלמיד טוב יעזור לתלמיד אחר בהכנת שיעורי בית. תלמיד עם כישורים אומנותיים יהיה חבר בצוות קישוט כיתה/ סדנא , לספורטאי טוב ניתן להעביר שיעור ספורט בתוך הכיתה,ילד שנמשך לעזרה לזולת יהיה אוזן קשבת לילד אחר שעצוב, או מדוכא, או שמקניטים אותו וכדומה בעזרת העבודה על נושא העזרה לזולת לומדים הילדים שגם הם וגם הזולת יוצאים נשכרים על ידי תרומה לזולת וכל זאת תוך פיתוח ביטחון עצמי והעצמה אישית.

תוצאה:

הילד ילמד במהלך העבודה שהוא מוצלח, מקובל, חזק ,רצוי ומעוניין לתרום לחבר / זולת מתוך רצון טוב וכל זאת מתוך מצב של בחירה ולא מכפיה.